La fête du travail, le 1er mai suggère une petite réflexion. Que nous disent les textes de la Torah et et de la Michna par exemple et en particulier les Pirkei Avoth que nous lisons du lendemain de Pessah (Pâque) jusqu’à Chavouoth (Pentecôtes)?
Il y a une grande unanimité pour dire que l’homme a une obligation de travailler. Pour gagner sa vie et s’écarter du vol. Pour s’éloigner de l’oisiveté qui mène au vice. Pour assujettir la matérialité du corps au profit de l’âme. Rien ne semble justifier le refus du travail même quand les moyens de subsistance permettent d’y palier. De nombreux textes viennent souligner cette obligation. Nous n’en citons que quelques uns, qui sont d’actualité puisqu’une bonne partie nous provient de la Michnah, des Pirkei Avoth.
Dix Paroles (dix Commandements) Exode 20 (7 à 11)
ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.
Souviens-toi du jour du sabbat pour le sanctifier.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.
Durant six jours tu travailleras et t’occuperas de toutes tes affaires,
וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
mais le septième jour est la trêve de l’Éternel ton Dieu: tu n’y feras aucun travail, toi, ton fils ni ta fille, ton esclave mâle ou femelle, ton bétail, ni l’étranger qui est dans tes murs.
כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת–וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Car en six jours l’Éternel a fait le ciel, la terre, la mer et tout ce qu’ils renferment et il s’est reposé le septième jour; c’est pourquoi l’Éternel a béni le jour du Sabbat et l’a sanctifié.
Si il y a une injonction de se souvenir et de respecter le shabbat, cette injonction passe par l’obligation de travailler pendant les six jours qui le précèdent, car le shabbat c’est la cessation du travail, avant d’être un jour de repos.
Pirkei Avoth Chapitre 1 Verset 10
משנה י
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם.
שְׁמַעְיָה אוֹמֵר:
אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,
וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת,
וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.
ברטנורא משנה י
שמעיה ואבטליון. גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם..
אהוב את המלאכה. אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה. שהבטלה מביאה לידי
שיעמום [כתובות נ »ט ע »ב].
Chemayah et Avtalione reçurent la Loi orale des précédents. Chemayah dit : « Aime le travail ; abhorre la hauteur et ne cherche
. »pas à te faire connaître du pouvoir en place «
Commentaires:
Chémayah et Avtalione étaient des étrangers de grande qualité (convertis) et firent parti du Sanhédrin.
Aimer le travail, même si les ressources acquises suffisent pour vivre, car l’oisiveté mène à la faute.
Pirkei Avoth Chapitre 2 Verset 2
משנה ב
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִֹיא אוֹמֵר:
יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.
וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,
סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.
וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם,
שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיְּעָתַן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.
וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָֹכָר הַרְבֵּה, כְּאִלּוּ עֲשִֹיתֶם.
Rabbane Gamliel fils de Rabbi Yehoudah HaNassi dit : « Il est bon de concilier l’étude de la Torah avec le gagne-pain, car leurs efforts associés occultent la tentation de la faute ; et toute étude de la Torah qui n’est pas accompagnée d’un travail est vouée à la perte et entraîne la faute. Et que tous ceux qui œuvrent pour la communauté, le fassent au nom des Cieux, car le mérite de leurs ancêtres les assiste et leur rectitude revêt une portée éternelle. Quant à vous dit Dieu, Je vous rétribuerai largement comme si vous l’aviez vous-mêmes accompli
ברטנורא משנה ב
דרך ארץ. מלאכה או סחורה.
שיגיעת שניהם משכחת עון. שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו.
וכל תורה שאין עמה מלאכה. ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו.
יהיו עוסקין עמהם לשם שמים. ולא כדי ליטול עטרה לומר כך וכך עשיתי בשביל הציבור.
שזכות אבותם מסייעתן. שזכות אבותן של ציבור וצדקתן העומדת לעד היא המסייעת אל העוסקין עמהן להוציא לאור צדקן, ולא מצד טוב השתדלותן של העוסקים.
ואתם מעלה אני עליכם שכר. אע »פ שאין הדבר בא לידי גמר טוב מצד מעשיכם אלא בשביל זכות אבותם של ציבור, מעלה אני עליכם שכר כאילו אתם עשיתם הישועה הזאת בישראל, הואיל ואתם עוסקים לשם שמים.
פירוש אחר: כל העוסקים עם הציבור להכריח ולכוף את הצבור לדבר מצוה לצדקה או לפדיון שבויים, יהיו עוסקים עמהם לשם שמים, שזכות אבות של צבור מסייעתן לתת מה שפסקו עליהם ואפילו ממון הרבה, והצדקה שיעשו תעמוד להם לעד. ואתם המתעסקים לכוף את הצבור למצוה זו, מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם זאת המצוה מממונכם ממש.
ורמב”ם פירש, ואתם מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם, אם בשעה שאתם עוסקים עם הציבור נתבטלתם מעשיית איזו מצוה בשביל עסקי הציבור, מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם אותה מצוה שנתבטלתם ממנה.
:Commentaires
Gagne pain : travail ou commerce
:Leurs efforts associés occultent la tentation de la faute
L’étude de la Torah élève l’âme, tandis que le travail affaiblissent le corps et sa
matérialité, ainsi le mauvais penchant s’en trouve écarté
Toute étude non accompagnée d’un travail
Si tu considère que l’étude de la Torah suffise pour écarter le péché, et que le travail , n’est pas nécessaire alors il a été précisé que toute étude sans travail est voué à la ruine car sans ressource il sera voué au brigandage d’autrui et à l’oubli de la Torah
Et que tous ceux qui œuvrent pour la communauté, le fassent au nom des Cieux
, Ils ne doivent pas en attendre une récompense quelconque et de dire regardes ce
que j’ai fait
car le mérite de leurs ancêtres les assiste
Le mérite de leurs de leurs pères assiste la communauté pour toujours et reste et présent auprès d’elle et non de ceux qui oeuvrent pour leurs intérêts
Quant à vous dit Dieu, Je vous rétribuerai largement comme si vous l’aviez vous-mêmes accompli
Bien que la chose ne soit pas faite dans une bonne intention, du fait du mérite de vos pères Je ferais en sorte qu’un mérite vous revienne comme si vous aviez agis dans de bonnes intentions et ce pour avoir assurer la sauvegarde d’Israël et plus si vous agissez au nom des Cieux
Pirkei Avoth Chapitre 3 Verset 17
משנה יז
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה.אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה.אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה.אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח.הוא היה אומר:כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב.
אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי:
Rabbi Eléazar ben Azariah dit : « Sans Torah, point de savoir-vivre ; sans savoir-vivre, point de Torah. Sans sagesse, point de crainte de Dieu ; sans crainte de Dieu, point de sagesse. Sans savoir, point de compréhension ; sans compréhension, point de savoir. Sans farine de quoi se nourrir, point de Torah ; sans Torah, point de farine » Il avait coutume de dire : « Celui dont la sagesse excède les actes, à quoi est-il comparé ? À un arbre dont les branches sont nombreuses et les racines rares, et que le vent vient déraciner et renverser ; car il est dit : Pareil à la bruyère sur la lande, il ne verra pas arriver le bonheur, il demeurera dans le désert aride ; une terre salée et inhabitable.1,Mais celui dont les actes excèdent la sagesse, à quoi est-il comparé ? À un arbre dont les branches sont rares et les racines nombreuses et que tout les vents de la terre venant souffler ne sauraient déplacer ; car il est dit : Il sera tel un arbre planté au bord de l’eau et qui étend ses racines près d’une rivière : il ne craindra pas la saison chaude et son feuillage restera verdoyant ; il ne sera pas inquiet durant une année de sécheresse et ne cessera pas de produire des fruits. »
ברטנורא משנה יז
אם אין תורה וכו’. אין משאו ומתנו יפה עם הבריות.
אם אין דרך ארץ וכו’. סוף שתורתו משתכחת ממנו.
אם אין קמח אין תורה. מי שאין לו מה יאכל היאך יעסוק בתורה.
אם אין תורה אין קמח. מה יועיל לו הקמח שבידו, הואיל ואין בו תורה, נוח לו שלא היה לו קמח והיה מת ברעב.
:Commentaires
Sans Torah, ses échanges avec autrui seront sans qualité
Sans savoir-vivre sa Torah sera sans effet
Sans subsistance pourra-t-il vraiment étudier
Sans Torah point de subsistance : et bien qu’il est de quoi survivre mais que la Torah lui soit totalement absence quelle sens aura sa vie. Il aurait mieux valu pour lui qu’il meurt affamé avec le respect de la Torah assurant pour lui le monde futur
Pirkei Avoth Chapitre 4 Verset 5
משנה ה
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר:
הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד
מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד;
וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׁוֹת
מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׁוֹת.
רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
אַל תַּעֲשֵֹם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלא קֻרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.
וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וְדִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלַף.
הָא לָמַדְתָּ:
כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.
Rabbi Yichmaël ben Rabbi Yossé dit : « Celui qui étudie pour enseigner, la possibilité lui est donnée d’étudier et d’enseigner ; mais celui qui étudie pour pratiquer, possibilité lui est donnée d’étudier, d’enseigner, d’observer et de pratiquer. »
Rabbi Tsadok dit : « Ne te sépare pas de la communauté et ne te fais pas avocat lorsque tu es appelé à juger ; et ne t’en fais pas une couronne [de la Torah] pour en acquérir de la grandeur, ni une hache destinée à pourfendre. »
Ainsi Hillel avait coutume de dire : » Celui qui fait usage de la couronne de la Torah à ses propres fins périra ». Ainsi, tu apprends que celui qui tire profit des paroles de la Torah retranche sa vie du monde
ברטנורא משנה ה
הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד גרסינן.
והכי פירושו, הלומד על מנת להיות תמיד עוסק בתורה, ואין בדעתו להיות גומל חסדים עם הבריות, כרבה [ר »ה י »ח ע »א] דעסק בתורה ולא עסק בגמילות חסדים, אף על גב דאיבעי ליה לאעסוקי נמי בגמילות חסדים, מכל מקום מספיקין בידו ללמוד וללמד, ותהיה מחשבתו נעשית. והלומד על מנת לעשות, שהוא רוצה לעסוק בתורה ולהיות גם כן גומל חסדים, כאביי [שם] דעסק בתורה ובגמילות חסדים, מספיקין בידו להשלים מחשבתו, ויזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
ויש מפרשים: הלומד על מנת ללמד, בשביל שיקרא רבי, וגורסין אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. וברוב הספרים מצאתי כגירסא ראשונה, ועיקר.
אל תעשם עטרה להתגדל בהם. שלא תאמר אלמוד בשביל שאקרא רבי ויושיבוני בראש, אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא.
ולא קרדום לחפור בהם. ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה וחייב מיתה בידי שמים, כמי שנהנה מן ההקדש.
ומלמדי תינוקות נוטלין שכר שימור התינוקות בלבד, שמשמרין אותן שלא יפשעו ויזיקו, ושכר פיסוק טעמים, שאין הרב חייב לטרוח וללמד לתלמידים פיסוק הטעמים. אבל שכר לימוד אסור ליטול, דכתיב (דברים ד’) « ואותי צוה ה’ בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלהי », מה אני בחינם, אף אתם בחינם.
וכן הדיין אסור ליקח שכר פסק הדין, אלא שכר בטלה בלבד, דבר שהוא ניכר כמה מפסיד מביטול מלאכתו כדי לשמוע טענות בעלי הדין. ובלבד שיטול משניהם בשוה, ואם נוטל יותר מזה, דיניו בטלים.
ומה שהתירה תורה לתלמיד חכם ליהנות מדברי תורה, הוא שתמכר סחורתו בשוק קודם כל אדם, וגם שיפטר מכל מסים ועולים וארנוניות. ואפילו כסף גולגלתא חייבין הצבור ליתן עליו, ואפילו הוא עשיר ויש לו ממון הרבה, יכול הוא לשאול בדין שיפטרוהו. ואם תלמיד חכם חולה הוא ומדוכא ביסורין, ומרבין העם להביא מנות גדולות מפני כבוד תורתו, מצוה עליו שיטול, ואין זה בכלל נאות מדברי תורה, הואיל ואי אפשר לו להתפרנס בדרך אחרת. וכן תלמיד חכם שמינו אותו הצבור עליהם פרנס או ראש הסדר ומתעסק בצרכי ציבור, מותר לו ליקח מהם פרס, ואפילו שכר הרבה יותר מכדי פרנסתו, כדי שיהיו מזונותיו בריוח, ומתוך כך יהיה גדול ויראוי ומאויים בעיניהם. כדאשכחן בכהן גדול דכתיב ביה « הגדול מאחיו », ודרשו חכמים [יומא י »ח ע »א] גדלהו מאחיו, שיהיו אחיו הכהנים מעשירים
אותו משלהן. וחכמים הראשונים שהיו נמנעים מזה, מדת חסידות היתה בהם, אבל לא מן הדין.
 |
 |
J’aime ça :
J’aime chargement…
Articles similaires
La rédaction de JForum, retirera d'office tout commentaire antisémite, raciste, diffamatoire ou injurieux, ou qui contrevient à la morale juive.
